השאיפה לפתיחות אל הסביבה התרבותית-חברתית היא בתשתית הגישה ההתפתחותית-מערכתית המתייחסת לכל תחומי ההתפתחות של הילדים וליחסי הגומלין הרב-כיווניים בין מרכיבי האישיות שלהם לבין מרכיבי הסביבה. על פי גישה זאת, ההתפתחות בגיל הרך נתונה להשפעות משולבות והדדיות של מאפייני הילד, מאפייני משפחתו.

להדגיש את חשיבות המשחק החופשי להתפתחות וללמידה של הילדים בגן, להציע עקרונות ודרכי עבודה לעידודו ולהעלות רעיונות לארגון חצר הגן לזימונו. בחוברת תוכלו למצוא תיאורים של מגוון חצרות בגני ילדים בארץ, כיוונים ליצירת הזדמנויות למשחק החופשי בחצר – הצעות להקמת אזורי משחק שונים המדגישים את המשחק עם חומרים פתוחים, חצר גרוטאות, ארגז חול, ביתן, אוהל, גבעת חול ועוד.

האם ילדי גן מסוגלים להיות מעורבים בעשייה החינוכית? במה ובאיזה אופן? ולמה זה נחוץ בכלל? ואולי השאלה החשובה היא: איך מטפחים ילדים המעורבים בלמידה של עצמם ויוזמים לטובת הסביבה והקהילה? פריט זה ייתן לכם השראה באמצעות דוגמאות מגנים בהם מטפחים את מעורבות הילדים.

המושג "ילדים כמשתתפים" - Children As Participants

מתייחס בעלון זה לתהליך שיתוף הילדים בהחלטות הנוגעות לחייהם של כל ילד וילדה בגן הילדים.

כדברי יאנוש קורצ'אק "ילדים אינם גדלים להיות בני אדם – הם כבר בני אדם" מחזקים את ההכרה שילדים "הם כבר אזרחים" והיא גוררת אחריה הכרה בזכויותיהם ובבחירותיהם ומאתגרת אותנו, מחנכות הגיל הרך, לשתף אותם בהחלטות יומיומיות.

"המשימה המרכזית" של גני הילדים במאה ה-21 בישראל: גן הילדים בישראל יתבסס על האמונה ביכולתם של הילדים וצוות הגן ליזום, להוביל, ללמוד, לחקור וליצור את הגן שלהם תוך אינטראקציה מיטבית ומתמדת בין כל השותפים. זאת מתוך הבנה שכאשר תהליך כזה יתרחש, תתקיים חוויית למידה המותאמת למציאות של היום ולאתגרי העתיד.

    מגוון מוסדות חינוך המהווים תמונת מראה לחברה המכילה בתוכה מגוון  שונויות.  

               הילד עם הצרכים המיוחדים הוא שווה זכויות ועל כן זכותו הבסיסית היא  ללמוד יחד עם עמיתיו, בני אותה קבוצת גיל בתוך מערכת חינוך אחת בהינתן מענה מותאם לצרכיו.

קהילה מכילה, הומניסטית המכבדת כל אדם ומאמינה בזכותו של כל ילד  לתחושת שייכות והכרה בייחודיותו.