חוקרים מייחסים חשיבות רבה לתפקידו של המנהל בקליטתם של מורים מתחילים. יחד עם זאת, חשוב שמנהל בית הספר ליצור תנאים לקליטה מיטבית שלהם ולטפח בחדר מורים תרבות ארגונית שמאמינה בהתפתחות של בני אדם ומאפשרת למידה מתמשכת וסובלנות לטעויות- בייחוד לטעויות של מורים מתחילים.

מעורבות קרובה מדיי של המנהל בשגרת יומו של המורה המתחיל יכולה להיות להיות מאיימת ולא בהכרח מועילה. לכן, במקום שהמנהל יתערב באופן ישיר, תפקידו ליצור את התנאים שבהם בעלי תפקידים אחרים בבית הספר "יגדלו" את המוהה המתחילה להיות מורה טובה יותר.

​

   מרואיינים סבורים כי דמות המפתח בבית-הספר, שעליה מוטלת האחריות למסד את תהליכי הקליטה והליווי (כולל איתור המורים המנחים ושיבוצם) הוא מנהל בית-הספר, ובמסגרת פעילותו להקלת קליטתו של המורה החדש עליו לצור עמו קשר אישי רציף.

למעשה, בקרב המרואיינים יש הסכמה גורפת כי למנהל תפקיד מרכזי בקליטת המורים החדשים, בשיבוצם ובפיתוחם המקצועי, וכי "משקלו של המנהל בבית-ספר עצום". "המנהל הוא זה שאחראי על השכירה והשיבוץ". "מי שצריך להיות אחראי על מהלכים אלה הוא מנהל בית-הספר, כמנהיג של הארגון. הוא אחראי על בנייה וגיבוש הצוות שאתו הוא רוצה לעבוד לאורך זמן". מרואיינים גם מציינים כי על המנהל לבחור את המורים החונכים ולפקח על עבודתם: "למנהל בית הספר יש אחריות מי הוא שם כמומחה שמנחה את הסטאז'ר. מורים שלא יכולים להיות דוגמה לחיקוי בסטאז' – צריך להוציאם. לא כל אחד צריך להתקבל להיות מורה חונך בסטאז'".

    יש הטוענים כי על המנהל לבצע תהליכים אלו בעצמו, בעוד אחרים טוענים שעליו להוביל את התהליכים ו/או לפקח על מימושם. אולם גם האחרונים מסכימים כי על המנהל לקיים קשר אישי מתמיד עם המורה המתחיל כדי לאפשר לו להתמודד בצורה ראויה עם הקשיים הרבים והמורכבים.

את התפקיד החשוב ביותר בקליטתם של 322 המורים שחקרנו מילא מנהל בית הספר (76% ציינו שהמנהל היה מעורב בקליטתם, אך רק 43% ציינו שתרומתו הייתה רבה), אך מורים עמיתים תרמו להם יותר (58% ציינו תרומה רבה) אף שלא היה להם תפקיד או מעמד פורמאלי בתהליך. ממצאינו מלמדים על חולשתם של התהליכים הממסדיים המוסדרים ועל חשיבות היוזמה האישית של מנהלים (שיש להם אחריות כוללת) ושל מורים עמיתים.

​

​